מתי בפעם הראשונה שמעת על אנדומטריוזיס?

​

"בערך לפני שנה וחצי הכאבים התגברו עוד יותר, אליהם הצטרפו לחצים בבטן התחתונה והופיעו גם מיגרנות. התקשיתי לתפקד, לא יכולתי ללכת לעבודה ולבסוף נאלצתי להתפטר מהעבודה. התסכול מהמצב הוביל אותי לדכאון ואפילו עליתי במשקל. פניתי לרופא הנשים שלי, שבדק אותי ואמר 'כדאי שתבדקי את הכיוון של אנדומטריוזיס'. הייתי בהלם מוחלט, חזרתי הביתה והתחלתי לקרוא על המחלה.

כבר באותו יום סיפרתי לאמא שלי על זה, ואני לא אשכח את התשובה שלה – היא אמרה לי 'גם אני אובחנתי באנדומטריוזיס'.

לא היה לי מושג בכלל. באותו הרגע ידעתי שאני אעשה הכל כדי לדעת אם יש לי אנדומטריוזיס.

פניתי לד"ר עידו סירוטה, בהמלצת רופא הנשים שלי, סיפרתי לו על הכאבים ושאר התסמינים המרובים, הוא בדק אותי והמליץ על ניתוח אבחנתי".

 

מה הרגשת לגבי האפשרות לניתוח?

​

"ברור שהיה לי חשש. אבל פחדתי עוד יותר שהמחלה תפגע לי בפוריות, באיכות החיים ובאפשרות להקים משפחה בעתיד. החלטתי לעשות הכל כדי להרגיש יותר טוב, ובחודש מרץ נותחתי על ידי ד"ר סירוטה.

אחרי הניתוח קיבלתי אבחנה: יש לי אנדומטריוזיס. ד"ר סירוטה סיפר לי שמצא נגעים מפושטים סביב כל מיני איברים בגוף, בין היתר בשלפוחית השתן והגיע אפילו לסרעפת, והסיר אותם".

 

איך היית מתארת את החיים שלך היום?

​

"כבר שנה שאני מרגישה אדם אחר. זו תחושת הקלה מטורפת. הנפיחות בבטן ירדה, הדכאונות חלפו וגם הכאבים פחתו משמעותית. חזרתי לעבוד במשרה מלאה, מה שלא יכולתי לעשות לפני כן. עשיתי שינוי גם באורח החיים שלי – שיניתי את התזונה שלי - היום אני מקפידה להימנע ממזונות מעוררי דלקת שגורמים לי להחמרה בכאבים, להתפתחות והתפשטות של הנגנים.

התחלתי לקחת גלולות שמתאימות עבור נשים עם אנדומטריוזיס ואני מרגישה שגם לזה יש חלק בהפחתת התסמינים. אין לי ספק שהניתוח שינה לי את החיים".